מחשבה טורדנית על שמלה אחת מהממת!

הכי כיף לי ללבוש שמלות. אני יודעת שאני במיעוט יחסי בעניין הזה (כמו אולי בעוד כמה עניינים...) אבל אני פשוט אוהבת ללבוש שמלות, בעיקר מקסי וגם חצאיות והרבה... הכל אני אוהבת הרבה ומגוון... וגם את המילה "גם" אני מאוד אוהבת. לא אוהבת לבחור. רוצה הכל, תמיד...:)

אז כמו שאמרתי, המועדפות עליי הן שמלות המקסי בסגנון קז'ואל. יש לי לא מעט ואני עוברת מאחת לשנייה קיץ / חורף, יום / לילה כאשר בכל פעם האיבזור שונה למראה שונה.
שמלת המקסי היפייפיה של דורין פרנקפורט היא הרכישה האחרונה שלי (בגזרת השמלות...): ירקרקה עם טקסטורה מעניינת, מעט שקופה והצבע... אוי.... הצבע שלה הורססססססססס! ראיתי אותה בקטלוג כבר בתחילת העונה. אני אלופה בזיהוי פריטים שווים מקטלוגים (זכר לימים שהייתי מקורקעת עם תינוקות בבית והשופינג היחידי שיכולתי לעשות היה בהייה והזלת ריר בקטלוגים/מגזינים - הדמיון שעבר שעות נוספות פיתח אצלי את היכולת לחזות כיצד הפריטים יונחו על הגוף ואיך ישתלבו עם פריטים אחרים). נחזור לשמלה...מסיבה שלא ברורה לי, בטח לא עכשיו, אחרי שיומיים לא הורדתי אותה מעליי ואם היה אפשר לישון איתה הייתי עושה גם את זה, התמהמתי עם רכישתה.

מכירות את התחושה המבאסת שמגיעה עם ההבנה שעליכן להחזיר לחנות את הפריט המעאפן שזה הרגע רכשתן? (טעות קלה בשיפוט...) אז אני רוצה להגיד לכן שיש תחושה גרועה מזו והיא הרגשת הפספוס שמתלווה לכל פריט סופר נחשק שהשארתן בחנות ולא קניתן, נכון??? כמו מחשבה טורדנית היא יושבת לך בגזע המוח, אפילו שנים אחרי שהפריט הנחשק כבר נעלם מן העולם! ולא מרפה: תחזרי... תחזרי... תקני אותי... תכף אני נעלמת... לא ישאר לך....את חייבת אותי אצלך בארון.... מכירות?
זה בדיוק הסנריו שחוויתי עם השמלה של דורין פרנקפורט. במשך מס' שבועות היא נשפה בעורפי כמו מחכה להזדמנות שאתמסר לה. רצה הגורל (ואני עזרתי לו קצת...) ובאחד הימים, כשסיימתי ללוות לקוחה ביום שופינג מהנה, הפעם בעזריאלי - איזו עבודה דה לוקס  סידרתי לי, כזו שמכילה את השילוש הקדוש: אופנה, שופינג ואנשים - יש יותר טוב מזה? נכנסתי לחנות של דורין לראות מה חדש... :-) ובזווית העין אני קולטת אותה ...מוכרת ואהובה...ענוגה ומשגעת. אני מתקרבת ומבינה שהיא קצת גדולה עליי - מידה 3 ...ככה זה כשמתמהמהים, הלקיתי את עצמי! אך שום דבר לא יעצור אותי מלהביא את השמלה למקום בטוח (אצלי בארון) אז מדדתי בכל זאת והיא באמת הייתה קצת גדולה (שום דבר שתופרת לא תוכל לתקן - עודדתי את עצמי). אם לאמר את האמת , כבר ידעתי שהשמלה נחטפה מהרשת ולא נשארו מידות אבל שיטת מצליח לפעמים עובדת ובתמימות מעושה שאלת את סבטי (המוכרת המקסימה) אולי נשארה כזו במידה 1 או 2? ברור שלא!!!!!!!!!!!

כ"כ חשקתי בשמלה הזו, כבר ראיתי איך היא משתלבת לי יופי במלתחה, מה גם שסבטי הבטיחה לבדוק עם המחסן אולי במקרה נשארה כזו במידה קטנה יותר?! אז קניתי. שמחה וטובת לב יצאתי עם הרכישה ובליבי הרגשה שמידה 2 מחכה לי אי שם בייקום, עניין של ימים והיא אצלי... טו מייק סטורי שורט אספר שכעבור מס' ימים שוב רצה הגורל :-) ונכנסתי לסניף של דורין בקניון רננים סתם לשאול האם במקרה יש להם את השמלה במידה 2? מאירה (שבהחלט האירה את יומי...) ענתה לי: אוייש השנייה היה פה הסוכן ואסף אותה...ואני: מיד את מתקשרת אליו!!!!!! שיחזיר אותההההה!!!!!!!
(אין לי אלוהים כשזה נוגע לשמלות...:-) וכך עבר לו עוד יום ולמחרת מידה 2 כבר הייתה עליי וגרפה המוןןןןןןןןן מחמאות. עכשיו אני רגועה :-).

כמה יתרונות לשמלות מקסי:

- לא נורא אם שכחת להוריד שערות...:)

- מסתירה רגליים לא שזופות/ שזופות מידיי /ברכיים מאתגרות.

- מסתירה רגליים.
- אין מראה נשי ממנה (מנק' מבטן של נשים) גברים יטענו שיש!

- אפשר לשלב אותה למראות שונים, בסגנונות שונים.

- פרקטית: טובה גם לקיץ וגם לחורף בשילוב קרדיגן/ג'קט/בלייזר.

- נפלאה כבסיס ללוק בוהמייני (האהוב עליי ועל האחיות אולסן...) כמוזכר בפוסט האהוב "בוהו שיק Boho Chic"

שמלת מקסי: דורין פרנקפורט, חגורת ניטים: לוני וינטאג', סריג פסים: H&Mתיק: ZARA, צמידים: אלדו

ואם במקרה עשיתי לכן חשק לשמלה, חכו לפוסט הבא...

ותודה גדולה לענבל שראל על הצילום :- )