בוקר. מביאה את הילדים לגן. נוסעת לפגישה ברעננה. עוברת את הצומת הקרובה לביתי. בזוית העין אני קולטת התרחשות...: רמזורים! ה - מ - ו - ן רמזורים (בצומת מן הסתם יש רמזורים...) אלא שהם מונחים בהמוניהם
(קצת מגזימה...) על המדשאה. בהחלטה של אלפית השניה אני מכניסה להילוך אחורי ומחפשת את המצלמה. שיט. היא לא איתי! באלפית שנייה נוספת מחליטה לחזור הביתה (שניות מהצומת) לאסוף את המצלמה. עולה - לוקחת - מגיעה למוקד ההתרחשות כולי התרגשותתתתתת. מתחילה לצלם. מצלמת... מצלמת... מצלמת...(אפילו לא יודעת ממש למה, פשוט מן דחף כזה לצלם סיטואציה לא שגרתית במיוחד) עוברות מכוניות מסתכלות על המשוגעת שמצלמת רמזורים (היי סיסי ...) אבל הם כ"כ יפים, חדשים ומבריקים, שאין לי ברירה אחרת. אחד הפועלים שעבד שם (בשידרוג רמזורי הצומת) התחיל לרחרח סביבי (חשש שאולי אני אזרחית עצבנית שמצלמת איזשהו מחדל :) הרגעתי אותו שאני סתם מצלמת להנאתי ואז התפתחה שיחה נחמדה על הרמזורים כשאני ממשיכה לצלם תוך כדי שיחה איתו ובמוחי כבר מתבשל רעיון :) ואני שואלת : תגיד, מה אתם עושים עם הרמזורים הישנים? עונה לי: ממחזרים. אני: אז אולי יש אפשרות לקבל אחד? ממש ממש קטן? תבחר איזה שתרצה...:) עונה לי: תגידי השתגעת? את יודעת כמה הם עולים?! הם חדשים. תאמינו לי שאי אפשר היה לפספס את הברק המהמם שלהם. כבר דמיינתי איך אני מביאה אחד מהם הביתה ומפעילה: ירוק - אדום ....אדום - ירוק ואיך שהילדים יתלהבו... נחזור לשיחה, אני: אההה לא התכוונתי לחדש (...הכי רציתי חדש...). עונה לי: את יודעת מה? האחראי עוד מעט יגיע ואשאל אותו. אני: באמת? אתה רציני? תשמור לי אחד? עונה לי: כן, למה לא? אשים לך פה ליד העץ. כל הסנריו נמשך 10 דקות בערך ומרוצה המשכתי בדרכי. כשחזרתי כמובן שעצרתי לשאול מה קורה? הגיע האחראי? הרי הזמנתי רמזור?! כמובן שהאחראי לא היה אבל גם לא היה מצב שאני בשלב כזה מוותרת. הלכתי וחזרתי לפחות פעמיים נוספות (מי אמר כפייתית?) ודי ניג'סתי עד שהצעתי לפועל דיל: עזוב את הרמזור (בינינו: הוא כבר היה מאוד מאוד שחוק ובלוי) תן לי את השלט הכחול עם החיצים עכשיו ואני הולכת. הפועל הבין שהנה הגיעה ההזדמנות שלו להיפטר ממני ולהמשיך בעבודתו ומיד ניגש לשחרר את הברגים... אני כולי שמחה וצהלה. השלט המאיר בידיי!!!! שנים רציתי כזה!!!
חברים וחברות, נעליים? אאוט! רמזורים ושלטים - אין!
עכשיו נשאלת השאלה איפה אמקם אותו בבית? רעיונות? מישהו?
 |
| וזה שלי!!! |
עבור מי שלא ממש מבין את העניין שאני מגלה ברמזורים ובשלטים ועבור אלו שמאוד מזדהים (כמה אתם?) אציג מס' רעיונות כיצד לשלב אותם בעיצוב פנים וחוץ. אך יש לי חשש מסויים שאח"כ כמה רשויות עירוניות עלולות למצוא את עצמן בבעיה קלה...: ) ולכן פוסט זה ישמיד את עצמו בגמר הקריאה!!! :)
 |
| עץ רמזורים, לונדון. רעיון נהדר למיחזור. מכאן |
 |
| חגיגה שלמה: גם רמזור וגם שלטי תנועה בחדר ילדים מכאן |
 |
| דרך פינטרסט |
 |
| פנסי תאורה של חדרי מדרגות בעיצוב חדשני, לא צפוי ומרהיב דרך כאן |
 |
| כסא משלטי תאורה WALK / DONT WALK ממחוזרים מכאן |
 |
| מכאן |
 |
| מכאן |
 |
| לוח מדליק עשוי שלט תנועה ממוחזר - איזה רעיון נפלא לרכישה כאן |
 |
| חלון הראווה של DKNY, ניו יורק ינואר 2013 מכאן |
 |
| וזה העיצוב שגרם לי חרטה גדולה שלא לקחתי את הרמזור...אוףףףףף. כ"כ מיוחד! מישהו אולי יודע מהי הצומת הבאה בה מחליפים רמזורים? :) מכאן |
אגב, זו לא פעם ראשונה שאני אוספת "חפצים אבודים". בעבר אספתי דלתות (רק מיוחדות...) תריסים של פעם מעץ במצב מצוין שלא היה לי לב להשאירם ברחוב. לפני חודשיים עצרתי בדרך לאסוף קוביות משחק ישנות ומשגעות מעץ שככל הנראה הנעימו פעם את זמנם של מאות ילדים בגן אחד נחמד וכיום הן מחכות בסבלנות שיתפנה לי זמן לעצב אותן מחדש. משטחי אריזה (רפסודה) אף הם הועמסו, נחתכו וכיום משמשים לאחסון מגזינים.
אגב 2 - זהו עדיין בלוג אופנה...יחד עם זאת כאשר אני במוד של סידור וארגון הבית (דיליי רציני בנושא פסח...) אלו הם הנושאים שנולדים כפוסטים... פוסט הבא בגדים או יותר נכון חצאיות - שווה לחכות!!!
אשמח אם תבקרו בדף הפייסבוק של הבלוג, תפרגנו בלייק ותישארו מעודכנים בענייני עיצוב ואופנה כמובן :).
חג שמח ושפע של אור
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה